#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1] בעל-גג רוצה לתקוע זיז בשיעור טפח/ פחות מטפח ע""ג אויר חצר שכנו, האם שכנו מתחתיו יכול להתנגד? ומה הטעם?     2] מה הדין כשקיזז מהשטח שלו כדי לתקוע את הזיז, האם יכול בעל-החצר להתנגד?   3]שכנו מחה בו על תקיעת-הזיז, האם מותר לבעל-הזיז להשתמש בזיזו?"	"1. 2.בכל אופן יכול להתנגד - ומשום היזק-ראיה. [נתיה""מ]   3. אסור.[סמ""ע וגר""א]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנג/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בעל-חצר הבחין ששכנו מעליו חיבר בחצרו צינור להוציא את מי-הגשמים מהמרפסת שלו לחצרו, האם יש לו זכות להתנגד?	"כן - שהרי מבואר שמועיל לזה חזקה, ואם א""י להתנגד, אין ע""ז חזקה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנג/סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי שיש לו דירת-גן ומגדל בה צמחיה ושכנו מעליו החזיק להניח בתוך חצרו מרזב שדרכו יורדים מי-הגשמים לתוך החצר של בעל דירת-הגן:<br>1]האם יכול השכן לעקור את המרזב מבעל דירת-הגן ולהעבירו לשכן אחר שאף הוא זקוק למי-גשמים? ומה הטעם? <br>2]כשהשכן מעליו רוצה לבטל את המרזב לגמרי כי מרחיב את דירתו ואין לו צורך במרזב, האם יכול השכן לעקור את המרזב?	"1. לא - שהרי אף בעל דירת-הגן החזיק בזכות של מי-גגו.[ומי-הגשמים הם תשלום על הקנין שיש לבעל-הגג עבור מה שמחזיק להניח בחצר את המרזב, ולכן אין חסרון של דבר שלב""ל מצד המים - כי אדם מתחייב על דשלב""ל והתשלום של המים הם באים לתמורה להתחייבות של בעל-הגג לשלם לו במים{נתיה""מ} אך מבואר שגדר החזקה שבעל-החצר החזיק לקבל מבעל-הגג את מי גגו הוא שונה מגדר חזקת-תשמישים הרגיל - שבחזקת-תשמישים הרגיל אחרי שהחזיקו עליו והמחזיק רוצה לשנות ולהעביר את מה שהחזיק למקו""א בחצר הניזק, הניזק יכול להתנגד כי אין למחזיק אלא מה שהחזיק, ואילו כלפי החזקה שהחזיק בעל-החצר על בעל-הגג לקבל את מימיו, כתב הסמ""ע [ס""ק י""ט] שבעל-החצר א""י להתנגד על העברת המים אפילו כשהתנגדותו היא מטעמי נוחות - כי סו""ס עדיין בעל-הגג מביא לו מים ורק כשהתנגדותו היא מטעם היזק - ששפיכת המים במקום אחר תזיקנו, מתקבלת התנגדותו, ומזה מבואר כדברי הנתיה""מ שהחזקה של בעל-החצר מוגדרת לתשלום וכלפי תשלום שפיר מהני אף כשמשלם לו בנתינת-המים בחוסר נוחות] <br>2.נחלקו הראשונים שיטת הריטב""א והנימוק""י שא""י - כי זכה במי גגו, אך שיטת הרא""ה והר""ן וכך פוסקים הש""ך והסמ""ע שיכול - כי לא החזיק אלא רק לזמן שהגג קיים."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנג/סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1]החזיק בחצר-שכנו להניח בחצרו מרזב והעביר את המרזב דרך קיר-שכנו ואח""כ נפל הקיר ורק אחרי כמה שנים בנה את הקיר, באיזה אופן המחזיק חוזר לחזקתו? ובאיזה אופן לא?<br>2]מה הדין כשלא נפל הקיר אלא שעקר את המרזב ממקומו ובעל-החצר לא הניח שום דבר במקום שבו היה מונח המרזב אך נראה לב""ד שהעקירה היתה על דעת שיותר לא יחזור לחזקתו, האם התבטלה החזקה שלו?                                     3]היכן מצינו שקנין שאדם קנה יכול להתבטל?"	"1.חוזר - כשבינתיים - באותם שנים שהקיר לא היה בנוי, שכנו לא עשה משהו כדי לבטל את חזקתו להניח ברשותו מרזב,  לא חוזר - כשעשה דבר לבטל את חזקתו וראה ושתק.<br>2.בסתמא נשארה חזקתו - כיון שלא היה מצב שבעל-החצר ביטל את חזקתו ובעל-המרזב שתק [-שנוכל לדון משתיקתו שמחל] אבל כשנראה לב""ד שהעקירה הזו היתה על דעת שיותר לא יחזור לחזקתו - התבטלה חזקתו. [כך מבואר ברשב""א שמובא בב""י שהובא ברמ""א]<br>3.כאן שע""י החזקה, קנה  וכשנראה לב""ד שלא יחזור להחזיק, מועיל המחילה לבטל את מה שכבר קנה. [- אך המחילה מועילה רק בקנין של השתמשות - שלא היה למחזיק  קנין בגוף-הדבר אלא שהיה לו שיעבוד להשתמש בשל חברו, משא""כ כשקנה את גוף-הדבר אפילו כשקנה רק קנין-פירות, שיטת הריב""ש ופוסקו הש""ך להלן סימן שי""ב לא מועיל מחילה להפקיע את קנינו, ולכן כתב שאחרי שהשוכר קנה את הבית לשכירות, ל""מ מחילה של השוכר למשכיר ללא שיעשה המשכיר קנין בביתו.]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנג/סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"החזיק להניח מרזב בחצר-שכנו, מתי בעל-המרזב יכול להעביר את המרזב לצד אחר של אותה חצר או לקצר את המרזב למרות התנגדותו של בעל-החצר?     ומתי א""י?"	"כשבעל-החצר מתנגד וההתנגדות שלו היא רק מחמת נוחות - יכול להעבירו כיון שהחזיק להניח אצלו מרזב ועדיין הוא נותן לו את מימיו,[סמ""ע ס""ק י""ט]               אבל כשההתנגדות היא מחמת שההעברה מזיקתו  כי הוא משתמש במקום שאליו הוא מעביר את המרזב אינו יכול.  <br>ומבואר בזה שגדר החזקה שבעל-החצר החזיק לקבל מבעל-הגג את מי גגו הוא שונה מגדר חזקת-תשמישים הרגיל - שבחזקת-תשמישים הרגיל אחרי שהחזיקו עליו והמחזיק רוצה לשנות ולהעביר את מה שהחזיק למקו""א בחצר הניזק, הניזק יכול להתנגד כי אין למחזיק אלא מה שהחזיק, ואילו כאן כלפי החזקה שהחזיק בעל-החצר על בעל-הגג לקבל את מימיו, אומר הסמ""ע שבעל-החצר א""י להתנגד על העברת המים אפילו כשהתנגדותו היא מטעמי נוחות - כי סו""ס עדיין בעל-הגג מביא לו מים ורק כשהתנגדותו היא מטעם היזק - ששפיכת המים במקום אחר תזיקנו, מתקבלת התנגדותו, ומזה מבואר כדברי הנתיה""מ [ס""ק ח'] שהחזקה של בעל-החצר מוגדרת לתשלום שמי-הגשמים הם תשלום על הקנין שיש לבעל-הגג עבור מה שמחזיק להניח בחצר את המרזב, וכלפי תשלום שפיר מהני אף כשמשלם לו בנתינת-המים בחוסר נוחות]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנג/סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"החזיק להניח בחצר-שכנו מרזב ובעל-החצר רוצה לבנות בחצרו מתחת המרזב ולהשאיר את מקום ירידת-המים במרזב, האם רשאי?       וכשרוצה לבנות מתחת מקום ירידת-המים, מהי העצה שמציע לו הרמ""א?"	כן - כי לא החזיק אלא בשטח של המרזב אך לא מתחתיו.       וכשרוצה לבנות מתחת מקום ירידת-המים, יניח כלי או צינור אחר שיקבל את מימיו.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנג/סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	החזיק להניח מרזב בחצר-שכנו: 1] באיזה אופן לא יכול בעל-החצר לקצר או להעביר את הצינור לצד אחר? ובאיזה אופן יכול?          2]האם יכול לשנות את הצד שאליו היה מחובר המרזב?      והאם דינו שוה כשלא מעביר את המרזב לצד אחר אלא משאירו בצד שהוא הונח בו אלא מעבירו מלמעלה למטה?	"1.כיון שקנה, א""י,  אך כתב הרא""ש וכך פוסק הרמ""א שאם לא מפריע לבעל-המרזב, כופין אותו על מידת-סדום.                      2.כנ""ל - כיון שקנה א""י אף להזיזו ממקומו ולשנותו לאותו צד [גר""א] אך כשזה לא מפריע לו, כופין אותו על מידת-סדום."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנג/סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1]האם בני-רה""ר יכולים לעכב שלא ישפכו את מי-הספונדז'ה לרה""ר? ומה הטעם?                             2] מי שיש לו קיר לכיוון מבוי ואין לו דרך למבוי, האם יש לו זכות לעכב על א' מבני-המבוי שרוצה לשפוך את מימיו לתוך המבוי כשנשפכים המים ע""ג הקיר שלו?"	"1.כן - כי זה מפריע להילוך ומזיק את המשא שבנ""א נושאים.   [ויל""ע האם בחורף גם כן יכולים להתנגד - הואיל ובלא""ה יורדים מי-גשמים]                      2. כן - כי זה מקלקל את הקיר שלו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנג/סעיף ט'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	החזיק להניח קורה-קטנה בקיר של שכנו: 1] האם יכול להוסיף לה קורה-קטנה נוספת?   2]האם יכול להחליפה ולהניח במקומה קורה אחרת שהיא יותר גדולה ויותר כבדה?	1. לא. 2.כן.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנג/סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1]האם צריך לחזקת-השתמשות שיחזיק בה 3 שנים ויטען שקנאו או מחל לו ?   2] לשיטות של""צ ג""ש וטענה, מהו המעשה-קנין שעושה המחזיק שיקנה על ידו [-קצוה""ח]?"	"1. שיטת הגאונים הרמב""ם והשו""ע שמיד כשהבעלים ראה ושתק, החזיק, והרמ""א כאן  מביא את שיטת הרא""ש שצריך 3 שנים וטענה [והטענה שצריך לשיטת הרא""ש היא  בין שקנאו בין שמחל לו במפורש {נתיה""מ להלן בסימן קנ""ד סק""ה}].    2. ההשתמשות עצמה היא נחשבת למעשה-קנין לקנות על ידה את מה שהוא מחזיק בו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנג/סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ראובן ושמעון שכנים ויש ביניהם קיר שבנאו ראובן לבד ושמעון טוען ששילם לו חצי מההוצאות וקנה ממנו את חצי-הקיר, האם מה שאנו רואים שבצד הקיר של שמעון יש הכנה להכניס בהם ראשי-קורות מהוה ראיה ששמעון הוא שותף בקיר? ומה הטעם?	לא, כי יתכן שראובן בכוונה הכין את זה מראש לשמעון כדי שאם שמעון ירצה להיות שותף, ההשתמשות של שמעון לא תכביד על הקיר.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנג/סעיפים יט וכ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	החזיק בנעיצת-קורות בתוך קיר: 1] ונפל הקיר ובעל-הקיר בנה קיר חדש, האם המחזיק יכול להשתמש גם בקיר הזה?   2]לא נפל הקיר אך הקיר רעוע ורוצה המחזיק לחזקו, האם בעל-הקיר יכול למונעו?    3]שאל כלי מחברו למשך שבוע ואחרי יומיים מההשאלה עומד הכלי לישבר, האם מותר לשואל לתקן את הכלי כדי שיוכל להמשיך להשתמש בכלי?	"1.לא - כי לא החזיק אלא בקיר הזה.    .3.2.יכול למונעו [בשואל, כך פוסק הרמ""א להלן סימן ש""מ {סעיף ו'}]."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנג/סעיפים יט וכ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ראובן ושמעון שכנים וביניהם גדר ולאותו גדר יש יסוד שמחזיקו ובנו את עובי-היסוד ב-2 טפחים יותר מהמקובל והגדר והיסוד ממוקמים בשטח של שמעון וראובן החזיק בשטח של הגדר וטוען שהוא קנה משמעון את השטח הזה ולכן שייך לו גם הגובה של 2 הטפחים, האם הוא נאמן? ומה הטעם?: 1] במקום שהמנהג להרחיב את היסוד?   2] במקום שאין מנהג?	1. לא - כי לא שינה מהרגילות.          2. כן - כיון ששינה מהרגילות כנראה שזה שלו, אך עליו לישבע שלא הסיג גבול על שכנו.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנג/סעיפים יט וכ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לשיטת הרמ""א: 1]האם הרמ""א הכריע בחזקת-תשמישים שלא החזיק מיד כשראה ושתק?       2]ואם לא, מתי לא הכריע? ומה הטעם?[לסמ""ע ולנתיה""מ] והאם תועיל תפיסה?[ש""ך]     3]החזיק בחלונו כשיש לשכנו היזק-ראיה ממנו, כיצד מוגדר ההיזק - בתוך שלו/ בשל חברו?     4]פתח חלון מול שכנו ושכנו ראה ושתק ואחרי 10 שנים בא שכנו למחות בו, מה נחלקו הסמ""ע והנתיה""מ לשיטת הרמ""א האם זכה? וא""כ, במה?"	"1.נחלקו הפוסקים דעת הלבוש הט""ז והגר""א [להלן סו""ס קנ""ה] שהרמ""א מסכים לדעת השו""ע שקיי""ל כשיטת הרמב""ם שכשראה ושתק הוי חזקה,    דעת הסמ""ע הש""ך והנתיה""מ שרק בהרחקת-ניזקין פוסק הרמ""א שכשראה ושתק הוי חזקה,<br>2.וחלוקים הם בטעם הדבר: הסמ""ע לומד שהרמ""א הסתפק כמאן קיי""ל ומדין ספק הכריע שאזלינן בתר מוחזק ולכן בהרחקת נזיקין שהוא מחזיק בשלו ועי""ז חברו ניזוק, הכריע שמיד הוא חזקה, משא""כ כשמחזיק בשל חברו כמו זיז מזחלה סולם נעיצת-קורות, נשאר הרמ""א בספק כי מצד א' מי שהוא בא להחזיק עליו הוא גם מרא-קמא וגם מוחזק ומצד ב' הוא כבר החזיק עליו, ולכן לא הכריע הרמ""א שיש לו חזקה עד שיהיה לו ג' שנים וטענה, ולכן כתב הש""ך שאם אין לו ג' שנים וטענה, כל דאלים גבר,  דעת הנתיה""מ שכשמחזיק בשל חברו הרמ""א הכריע בתורת-ודאי שאין לו חזקה ללא ג' שנים וטענה ומשום שהוא צריך לעשות מעשה-קנין לקנות בו את קרקע חברו לפירותיה, ולכן רק ע""י טענה שקנאו ושיש לו ג' שנים, הוא קונה בחזקה, ולכן לא תועיל בזה תפיסה, וכשמחזיק בשלו, הכריע הרמ""א שמספיק שראה ושתק כי היות שהוא המוחזק מספיקה מחילה בלבד.                3. נחלקו הסמ""ע והנתיה""מ, דעת הסמ""ע והש""ך שזה נחשב בשל חברו, דעת הנתיה""מ שבפתיחת-חלון הוא זוכה ב2 דברים:1.שיכול להזיקו בהיזק-ראיה. 2. באויר שכנו - ולא יוכל שכנו לבנות, וההיזק-ראיה נחשב בתוך שלו ורק האור והאויר נחשב בשל חברו.                     4. לדעת הסמ""ע שזה מוגדר בשל חברו לא זכה בכלום עד שיהיה לו טענה שקנאו ויחזיק עליו 3 שנים, לדעת הנתיה""מ, תלוי מה מפריע לשכנו שכשהפרעתו היא מחמת היזק-ראיה לא מתייחסים לתביעתו כיון שאנו סוברים שזו חזקה בשלו וזכה בו, ואם מפריע לו ההחשכה או שלוקח לו אויר, עליו להרחיק כיון-שאיננו זוכה כשהוא בא להחזיק בשל חברו עד שיהיה לו טענה ויעברו ג' שנים."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנג/סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שכן תקע מתלה מול חלון-שכן וטוען שבזמן שיתלה בו את חפציו לא יביט לתוך ביתו של שכנו ולא ניתן להשתמש במתלה חוץ מתליה, האם שכנו יכול לעכב עליו? הוכח!	"יכול להתנגד - שהרי אף זיז משמש רק לתליה ואעפ""כ יכול להתנגד עליו משום שמא בזמן שיתלה בו את חפציו יעשה א""ע כמו שנופל ומחמת זה נשען גופו על הזיז ואת כל זה עושה רק כדי להביט בבית-שכנו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנג/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1]החזיק בזיז ולא השתמש בו כלל האם מועילה חזקתו? ומה הטעם?   2]בעל-גג הניח זיז ורוצה לעוקרו ובעל-החצר רוצה להשתמש בזיז שלו ולכן מתנגד, מה החילוק בזה בין זיז שיש בו טפח לזיז פחות מטפח?	"1.מועילה.   2. הש""ך מחלק שיכול לעוקרו כשיש בו טפח אך לא כשאין בו טפח, וצ""ב הטעם בזה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנג/סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"הניח זיז שיש בו שיעור טפח, אחרי כמה זמן יש לו חזקה? 1]לשיטת הרא""ש?  2] לשיטת הרמב""ם והשו""ע א] לדעת הקצוה""ח?  ב] לדעת הנתיה""מ?"	"1. כשיחזיק בו 3 שנים ויטען שקנהו ממנו.      2. א]מיד כשעבר זמן שנודע לבעל-החצר שהניח את הזיז ושתק.   ב]מיד כשעבר זמן שלפי אומדנא של ב""ד נודע לבעל-החצר שהזיז מזיק לו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנג/סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לשיטות הראשונים שלא מועיל חזקה בהיזק-ראיה, מה הדין כשהחזיק בזיז במקום שיש בו היזק-ראיה, האם תועיל לו חזקתו? ומה הטעם?	"נחלקו הראשונים, שיטת הרמב""ן שלא - ומשום שבמקום שיש היזק-ראיה, ההיזק בזיז שווה לכל היזק-ראיה.   שיטת הנימוק""י והטור וכך פוסקים הסמ""ע והקצוה""ח, שמועילה בו חזקה משום שלא קביעא תשמישתיה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנג/סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1]בעל-גג הניח זיז פחות מטפח והשתמש בזיז לתלות עליו בגדים ארוכים במשך 5 שנים ובעל-החצר שתק ועכשיו רוצה בעל-החצר לבנות וע""י הבניה ימנע מבעל-הגג לתלות בגדים-ארוכים, האם יש זכות לבעל-הגג להתנגד לבניית בעל-החצר? ומה הטעם?           2]כשבעל-החצר לא רוצה לבנות אך רוצה למנוע את בעל-הגג להשתמש בזיז כדי שהוא יוכל להשתמש בזיז, האם הוא יכול?  ומה  ההלכה למעשה?"	"1. לא - שהרי כיון שהשיעור של הזיז היה פחות מטפח, לכו""ע אין לו שום חזקה שיוכל למנוע ממנו בניה.               2. נחלקו הראשונים והפוסקים, שיטת הרמב""ם והשו""ע שא""י למונעו ומשום שהחזיק עליו להשתמשות עד שיבנה, שיטת התוס' והרא""ש וכך פוסק הרמ""א שיכול למונעו - כי לא החזיק בכלום."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנג/סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1]בעל-גג החזיק בזיז שיש בו שיעור טפח ותלה בזיז בגדים-ארוכים ועכשיו בעל-החצר רוצה לבנות, האם יכול? ומה הטעם?    2]אין בזיז שיעור טפח, האם בעל-החצר יכול אף לעקור את הזיז כדי לבנות במקום עצמו שבו היה מונח הזיז?	"1.לא - כי החזיק. {לכאורה -  לכו""ע יכול לבנות, אלא שלדעת הסמ""ע אף יכול לעקור לו את הזיז כי לא החזיק עד שיבנה ולדעת הסמ""ע יכול לבנות עד צמוד לזיז אף שעי""ז ימנע את בעל-הזיז לתלות בזיז ורק א""י לעקור את הזיז} 2.נחלקו הפוסקים, דעת הט""ז הנתיה""מ והגר""א שא""י, דעת הסמ""ע שיכול."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנג/סעיף ג	בשאלה 2 שים לב האם תשובתך מוסכמת?	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	החזיק בזיז שיש בו רוחב טפח, כמה החזיק? ומה הטעם? :1] כשאורכו 4 טפחים?  2] כשאורכו  10  טפחים?  3] כשאורכו 3 טפחים?	1. לתלות אף ברוחב 4 טפחים  - כיון שהחזיק באורך של שיעור חשוב, התרצה גם לרוחבו.    2. לרוחב של 4 טפחים.                 3. לא קנה אלא למה שהחזיק - והוא לרוחב טפח על אורך  3 טפחים.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנג/סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	החזיק בזיז: 1] האם מותר למחזיק לתלות בזיז דברים ארוכים?   2]באיזה שיעור אורך יכול לתלות כשאין בזיז 4 טפחים וכשיש? ומה הטעם?       3]האם יכול למונעו לבנות מתחתיו מחמת חזקתו?	"1. כן .  2. כשאין בו - כמו הרגילות להשתמש בזיז [ט""ז] וכשיש בו - 10 טפחים, כי הוא נחשב לרשות בפני-עצמו.[ט""ז]   3.יכול."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנג/סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בעל-חצר רוצה לתקוע זיז בקיר של שכנו [-בעל-גג] שגר מעליו ובעל-הגג מתנגד, האם יש תוקף להתנגדותו?:  1]כשהזיז הוא שיעור טפח?       2] כשהזיז הוא פחות מטפח?   ומה הטעם?    ומה ההלכה למעשה?	"1. יכול להתנגד - שהרי איננו רוצה שיחזיק עליו.                                   2.נחלקו הראשונים, שיטת הר""י ברצלוני וכך פוסק הב""ח שא""י להתנגד - כיון שהוא פחות מטפח, התנגדותו מוגדרת למידת-סדום - שהרי איננו מזיקו לא בראיה וגם איננו יכול להחזיק עליו,      שיטת הטור וכך פוסקים הרמ""א והש""ך שיכול להתנגד, ומבאר הסמ""ע את טעמם, שיכול בעל-הגג לטעון לבעל-החצר  ""זיזך יקלקל את כותלי""."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנג/סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	חצר-שותפים שפתוחים לה חלונות ובעל-חלון רוצה להוציא זיז בשיעור טפח לכיוון-החצר במקום שממוקם החלון ושכניו מהחצר מתנגדים, מה הטעם שלא צריך להתייחס להתנגדותם?	כיון  שבין כך יש לו שם חלון ויכול להזיקם בהיזק-ראיה, קביעת הזיז לא מוסיפה כלום בהיזק-ראיה.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנג/סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1]גג-רעפים שעומד מעל אויר חצר-שכנו, באיזה אופן מותר לחבר זיזים  מתחת הגג כדי להרחיק את הגשם מהקיר? ובאיזה אופן אסור?   2]כשבעל-החצר ירצה אח""כ לבנות, האם בעל-החצר יכול לחייב את בעל-הגג לעקור את הזיזים? ומה הטעם?          3] האם בעל-החצר בעצמו יכול לעקור לבעל-הגג את הזיזים? ומ""ש ממה שמצינו שפוסק השו""ע להלן שיכול למונעו היום להחזיק עליו כדי שלא יצטרך אח""כ להתעצם עמו בדין, וא""כ ה""נ שיוכל למנוע ממנו לחבר את הזיזים כדי שלא יצטרך אח""כ לתובעו בב""ד שיעקור את הזיזים?"	"1.אסור - כשע""י חיבור הזוזים ירד יותר גשם לחצר ממה שירד עד עכשין לחצר, מותר - כיון שהוא לא משתמש בזוזים הללו לתליה, זה נהנה וזה לא חסר.                                2. כן -  כי כולם מבינים שחיבור הזיזים לגג הוא רק עד הזמן שירצה לבנות. [סמ""ע]<br>3.הט""ז מתיר - כיון שהזיזים מזיקים אותו, ולכן ל""ק מלהלן - כי כשירצה לבנות, מותר לו לעקור לו את הזוזים [ורק להלן שרוצה שחברו יסתום את חלונתיו, א""י לסותמם אלא ב""ד צריכים לחייבו] אך הסמ""ע עפ""מ שביאר שכולם יודעים שהרשות שנתן לו לחבר את הזיזים היתה זמנית רק עד שיבנה, מיושב, שכשיבנה פחות מטפח  לא יצטרך לתובעו על כך."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנג/סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"החזיק בחצר-שכנו להניח בחצרו מרזב ואח""כ המחזיק עקר לעצמו את המרזב ממקומו, באיזה אופן לכו""ע יכול להחזיר את המרזב?       באיזה אופן נחלקו הפוסקים האם יכול?     1]כשבעל-החצר מכר את חצרו?     2]כשבעל-החצר מת?"	"מדובר רק כשעקירת-המרזב נעשית באופן שלא ניכר שהמחזיק הסיח את דעתו מהמרזב, ובזה החילוק:<br>שכשבעל-החצר מת לכו""""ע הוא יכול להחזיר את המרזב.<br>כשבעל-החצר מכר, נחלקו הפוסקים, דעת המהר""א ששון המצויין בש""ך שא""י,  דעת הגרעק""א שצ""ע בזה - כי שמא כיון שנשאר למחזיק הזכות להחזיק, אף הקונה מבעל-החצר קנה חצר שיש בה שיעבוד למחזיק להניח בחצר  מרזב."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנג/סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בעל-גג חיבר זיז שיעבור בעובי-הקיר מצד לצד והזיז בולט קצת בפחות משיעור טפח מעל אויר חצר שכנו אך איננו משתמש בזיז בצד חיצוני אלא בצד-הפנימי כלפי ביתו ושכנו בעל-החצר מתנגד, הדין עם מי?	"עם בעל-הגג - כיון שהזיז פחות מטפח אין לו בו חזקה, וגם איננו מזיקו - שהרי משתמש בו רק בצד הפנימי. [טור וב""י]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנג/סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1]החזיק בעל-גג להוריד את מי-הגשמים שע""ג גגו לחצר-שכנו ע""י מרזב / ללא מרזב, האם יכול לשנות ולהוריד את מי-הגשמים ללא מרזב /ע""י בניית-צריף שעל ידו המים ירדו יותר מהר?   2]החזיק להוריד את מי-הגשמים שע""ג גגו לחצר-שכנו ע""י מרזב ואח""כ בנה צריף שמכוסה בענפי-ערבה שבזמן שיורד ממנו הגשם לא נוח / לא יכול בעל-החצר להשתמש בחצר, האם בעל-החצר יכול להתנגד? 3] ולמעשה: א]בדיעבד, האם המזיק יכול לומר קים-לי כמו הדעות המתירות?  ב]לכתחילה, האם מותר לו לעשות כן?"	"1. כן - כי החזיק לכל האופנים שירצה להוריד לו את מימיו כל זמן שלא נפגעת השימוש של בעל-החצר בחצר.              2. נחלקו הראשונים אף לענין לכתחילה, הטור התיר לכתחילה אף כשלא נוח ורש""י התיר אף כשא""י, אבל השו""ע סותם כשיטת הרמב""ם והרמב""ן שלא החזיק לזה ואף בדיעבד יכול להתנגד, ואח""כ [בסעיף י""א] מביא שיש מתירים,   3.א]למעשה  בדיעבד לא יכול להתנגד - שהרי יכול לומר קים לי כדעת המתירים שהובא בשו""ע,                      ב]נחלקו הפוסקים האם לכתחילה מותר להניח את המרזב כיון שיש ספק האם הוא בכלל מזיק, המהר""י בן לב והגרעק""א התירו, והמהרי""ט אוסר לכתחילה."	"הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנג/סעיף י' י""א וי""ב"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1]החזיק למי-גשמים, האם יכול לשנות למי-כביסה?               2] החזיק לכביסה אחת, האם יכול לעשות 5 כביסות?               3] הוא ושכנו עשו תעלה-משותפת דרך-ביב כדי לשפוך בה מי-גשמים והדרך גם לשפוך בה מי-כביסה, האם יכול לשפוך בה מי-כביסה? ומה הטעם?               4]החזיק לשפוך מי-גשמים לחצר-שכנו דרך-תעלה שברשותו, האם גם יכול לשפוך בה מי-כביסה?                   5]נחלקו הפוסקים כשהתרגל מידי יום לשפוך מרשותו לרשות-חברו ולא חיבר מרזב להעביר דרכו האם יש לו חזקה, מי הם החולקים? ומהו יסוד המחלוקת? ולדעה שהחזיק, האם יכול לשנות ממי-גשמים לכביסה?	"1. 2.לא,שהרי יכול לומר שתקתי למי-גשמים אך לא למי-כביסה. [ובפשטות לשיטת רש""י המובאת בשו""ע לעיל סי""א שע""י שהחזיק, יכול להשתמש אף ליותר ממה שהחזיק, אף כאן יכול.]  <br> 3.בתעלה-משותפת - כן, כיון שהדרך לעשות את התעלה גם לצורך מי-כביסה, אמדינן דעתייהו שמעיקרא עשו את התעלה לכל מה שיצטרכו. <br>4. בתעלה-שבבעלותו - נחלקו הסמ""ע והנתיה""מ, לסמ""ע יכול - כיון שהחזיק ברשותו, יכול להעביר דרכו מה שירצה, לנתיה""מ לא כי אין לו אלא מה שהחזיק.<br>5.נחלקו הסמ""ע והנתיה""מ, דעת הסמ""ע שכיון שרגיל לזה, הוא חזקה, ומ""מ א""י לשנות ממה שהחזיק - כי יכול לומר לא מחית בך, כי ראית שרק מי-גשמים אתה שופך, דעת הנתיה""מ של""ש מושג של חזקה על דבר שאיננו קבוע כל הזמן אבל כשחיבר תעלה שדרכה הוא שופך, לכו""ע הוא חזקה - כיון שהתעלה מחוברת כל הזמן."	"הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנג/סעיף י' י""א וי""ב"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בעל-גג החזיק להוריד את מי-גגו לחצר-שכנו וא' מהם רוצה לעשות שינוי, האם חברו יכול להתנגד?:<br>1]כשבעל-הגג רוצה להנמיך את הצינור? ומה הטעם?<br>2]כשבעל-החצר רוצה להגביה את גגו?	"1. יכול לעכב, כי עד עכשיו היה יכול לבנות תחתיו וכשמקטין את אורך-הצינור, לא כ""כ יוכל לבנות.   2. יכול לעכב - כיון שהחזיק, מחוייב בעל-החצר להניח מקום שבו הוא יוכל להעביר דרכו את מי-גגו."	"הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנג/סעיף י' י""א וי""ב"	הדין שוה ב2 השאלות	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בעל-גג החזיק שמי-גגו נוטפים לחצר-שכנו ונפל ביתו של בעל-הגג ושילם בעל-החצר לבעל-הגג כדי שיסכים לקבל את הנוטפים לשטח-חורבתו, לימים בעל-הגג בנה את גגו והעביר את כל מימיו שמתקבלים לחצר-שכנו ובעל-החצר חזר והעביר את המים לבעל-הגג, הדין עם מי?	עם בעל-החצר - כיון ששילם לבעל-הגג, אמדינן דעתיה שהתשלום הוא על מה שהתחנה הסופית של המים תהיה ברשותו.	"הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנג/סעיף י' י""א וי""ב"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מי שמי-גגו נוטפים לתוך חצר-שכנו ובעל-הגג קיבל ע""ע בקנין שבתוך זמן מסויים יסלק את מימיו ולא הספיק לסלק עד שמת, האם התחייבותו מחייבת גם את יורשיו? ומה הטעם? 1]כשהיה כתוב בשטר שהוא מודה שאין לו קנין במה שהוא מעביר את מימיו לחצר?   2]כשלא היה כתוב כן בשטר?"	"כן - כי הקנין חל.  1. שהרי בשטר הוא הודה שאין לו חזקה.  2.מהרמ""א ומהסמ""ע משמע שחייבים - כי יש לנו אומדנא שהוא לא  החזיק - מזה שהוא הסכים  להתחייב לסלק את נזקיו, סימן שלא החזיק, והגרעק""א מעיר שברשב""א מבואר שרק בגלל שהיה כתוב בשטר שהוא מודה שאין לו קנין בזה."	"הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנג/סעיף י' י""א וי""ב"	בשאלה 2 שים לב האם תשובתך מוסכמת?	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הניח סולם בחצר-חברו: 1]באיזה סולם החזיק אף כשלא חיברו במסמר?   2]באיזה סולם שלא תקעו במסמר לא החזיק ורק כשתוקעו במסמר, החזיק?                   3]סולם שיש בו 4 שליבות נחשב לסולם קטן/גדול?	1. כשיש בו 4 שליבות או יותר - הוא מוגדר לסולם-גדול.    2.כשאין בו 4 שליבות.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנג/סעיפים יג ויד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ראה בעל-חצר שהניחו בחצרו סולם: 1] מתי לכו""ע יכול למחות? 2] מתי נחלקו הראשונים? ומה הטעם? ומה למעשה? 3] מה הדין כשרוצה למחות משום היזק-ראיה, האם יכול למחות?"	"1. בסולם גדול או בסולם קטן כשיש בו היזק-ראיה - וכדי שלא יחזיק עליו.   2.בסולם קטן כשאין בו היזק-ראיה - כי אומרים לו איננו מזיקך ומתי שתרצה תוכל לבנות, והרמב""ם והשו""ע פוסקים שא""י למחות.    3. יכול."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנג/סעיפים יג ויד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"2 שכנים בנו ביחד קיר שיפריד ביניהם וא' השותפים השתמש בקיר לתקוע בתוך עוביו של הקיר קורות והשותף הב' השעין ע""ג הקיר קורות אך לא תחבם בתוך הקיר ואח""כ השותף הב' רוצה ג""כ לתקוע בתוך עובי-הקיר, האם השותף הא' יכול לעכב עליו מדין חזקה? ומה הטעם?"	לא - כי הם שותפים בכל זכויות הקיר.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנג/סעיפים יג ויד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"השעין את קרשי-סוכתו שעשאה לצל ע""ג קיר-שכנו: 1]באיזה אופן אין לשכנו חזקה אלא אחרי שיעברו 30 יום מתחילת-החזקה?  ומה הטעם?  2]אחרי 30 יום, לפי איזה שיטה לא החזיק?  3] באיזה אופן מחזיק מיד?"	"1. בסתמא צריך 30 יום - כי עד 30 יום בנ""א לא מקפידים כיון שעשאה לצל בעלמא, ורק מ30 יום ואילך מקפידים.             2. זה תלוי במחלוקת-הראשונים האם מחזיק ללא טענה וג' שנים, שלשיטת השו""ע החזיק, אך לשיטת הרא""ש שצריך ג""ש וטענה וכן לדעת הסמ""ע והש""ך והנתיה""מ בדעת הרמ""א עכ""פ במחזיק בשל חברו, לא החזיק.<br>3.כשחיבר את קרשיו בטיט - כי אז נראה שהוא בא להחזיק ולכן היה מוטל על הבעלים למחות בו מיד."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנג/סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"השעין את קרשי-סוכתו ע""ג קיר-שכנו: 1]באיזה אופן נחלקו הראשונים האם החזיק מיד אחרי שעברו 7 ימי סוכות  והשאיר את קרשי-הסוכה מושענים או רק אחרי שיעברו 37 ימים?  ומה הטעם?      2]באיזה אופן לכו""ע מחזיק מיד?"	"1. בסוכה רגילה - ששיטת הבעה""מ והעתיקוהו הסמ""ע והנתיה""מ שיש לו 37 ימי חג,    והטעם בזה, כיון שבנ""א לא מקפידים על השתמשותו רק לימי-החג ובנוסף אחרי שעברו 7 ימי חג הסוכות, יש לו עוד 30 יום - כיון שפחות מהזמן הזה זה נראה כמו צל, ושיטת רש""י ותוס' שאחרי 7 ימי חג-הסוכות בלבד חלה חזקה, כי היה לו למחות מיד כיון שעי""ז  נראה  שהוא רוצה להחזיק עליו לצורך השתמשות בכל שנה.        2. כשחיברו בטיט."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנג/סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1]חיבר בטיט את קרשי-סוכתו שעשאה לצל ע""ג קיר-שכנו, אחרי 29 יום מוחה בו שכנו וטוען ידעתי שיש לי זמן למחות 30 יום, והמחזיק טוען לו כיון שחיברתי בטיט היה מוטל עליך מיד למחות וטוען לו שכנו מעולם לא ראיתי שחיברת בטיט והמחזיק טוען שראהו, על מי מוטלת חובת ההוכחה?                         2] מאי שנא מכל מחזיק שלדעת השו""ע מוטלת חובת-ההוכחה על הניזק [3 תירוצים]?                     3] השעין את קרשיו ע""ג קיר-שכנו ואחרי 50 ימים מוחה בו שכנו וטוען שמעולם לא ראה שמשעין ע""ג הקיר שלו, על מי מוטלת חובת-ההוכחה?"	"1. על המחזיק.   2.א]רק בדבר שאנו אומרים שמסתמא ראהו, ס""ל לשו""ע שעל הניזק להביא ראיה שלא ראהו, משא""כ כשאין את המסתמא, על המחזיק להביא ראיה, וכאן כיון שבסתמא אין חזקה אלא לאחר 30 יום, אין מסתמא שראה שחיברו.    ב]כיון שבסתמא אין חזקה אלא לאחר 30 יום ורק ע""י שחיברו בטיט יש חזקה מיד, נשאר בזה הדין הרגיל שכל זמן שלא הוכיח המחזיק שראהו, שאין חזקה אלא לאחר 30 יום. [2 התירוצים מהכנה""ג המובא בקצוה""ח]     ג]אף לדעת השו""ע יש לחלק בין מחזיק בתוך שלו לבין מחזיק בשל חברו, שבתוך שלו מוטלת ההוכחה על הניזק, משא""כ בשל חברו מוטלת חובת ההוכחה על המחזיק.[נתיה""מ]                  3. כתב הקצוה""ח שלב' תירוצי של הכנה""ג חובת ההוכחה מוטלת על הניזק, אך לתירוץ הנתיה""מ מוטלת חובת-ההוכחה על המחזיק - כיון שהוא מחזיק בשל חברו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנג/סעיף יז	"בשאלה 3 הוא  הנפק""מ  בין 3 התירוצים לשאלה 2."	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"הניח קורה בתוך קיר-שכנו, לשיטת הרמב""ם והשו""ע שמיד החזיק, ולשיטת הרא""ש - האם יכול להחליפה ל2 קורות - שביחד הם יותר קלות מהקורה שהניח בתוך הקיר  או לכבדה יותר? ומה הטעם?"	"לרמב""ם ולשו""ע יכול להחליף ליותר כבדה אך לא ליותר קורות, ולשיטת הרא""ש כיון שמדובר כשקנאה ממנו, אף יכול להניח יותר קורות - ומשום שאין קנין למחצה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנג/סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1]קיר שמפריד בין שכנים ולא ידוע מי בנאו [וגם לא ידוע באיזה שטח הוא נבנה] וא' משתמש בו לקיר-ביתו והוא טוען שבנה לבד את הקיר וא' משתמש לקיר-חצרו וטוען שהם בנו אותו ביחד בשותפות, מי נאמן?    2] מה הדין כשזה שמשמש לו הקיר לקיר-חצרו נעץ את קורתיו, האם נאמן שהם שותפים בקיר?  ומה הטעם?	"1. מי שמשתמש בקיר לקיר-ביתו - כי הוא מוחזק יותר ממי שזה משמש לו רק לקיר-חצר.                                    2. נאמן כיון שע""י שנועץ בקיר, הקיר משמש גם לו כמו קיר-ביתו של שכנו, ועי""ז הוא נחשב ג""כ למוחזק.[נתיה""מ סוס""ק י""ז]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנג/סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיר שמפריד בין 2 שכנים וידוע שרק א' בנאו והשכן שלא בנאו  נעץ בקיר וטוען שקנה ממנו חצי-קיר, האם נאמן באופנים הבאים?  1] כשהקיר נבנה על שטח של שתיהם? ומה הטעם?       2]כשהקיר נבנה על שטח של מי שבנאו?  ומה הטעם?	"1. כן - כיון שאנו יודעים שהקיר נבנה גם על השטח שלו, ברגע שהשתמש בקיר לנעוץ בו, קנה בקנין-חצר את חצי-הקיר, ואע""פ שאנו יודעים ששכנו בנהו, א""צ לשלם על חצי-קיר - כי החזקה אומרת שהוא ג""כ שילם.                     2. לא נאמן - כיון שאיננו בנוי על השטח שלו, א""י לקנותו בקנין-חצר."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנג/סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קיר שמפריד בין 2 שכנים וידוע שנבנה רק ע""י א' מהם ולא ידוע על איזה שטח נבנה והשכן שלא בנהו טוען שקנה ממנו חצי-קיר, מה הטעם שנאמן ואף מותר לו להוסיף ולנעוץ יותר קורות ממה שכבר נעץ בהם בלי להביא ראיות שהוא שותף בקיר - ע""י נעיצת-הקורות?"	"כך היא דעת הט""ז, והנתיה""מ מבאר שאע""פ שזה נחשב לחזקת-קרקע לכאורה היה צריך לזה 3 שנים וטענה כיון שבא להחזיק בקיר, מ""מ כיון שנעיצת-הקורות מקלקלת לבעל-הקיר ומתקנת למחזיק, הוא קונה מיד וא""צ 3 שנים וטענה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנג/סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"היה לו חזקה בקיר-שכנו לנעוץ בו קורות ונפל הקיר, האם מגיע למחזיק להתחלק?                           1]באבנים עצמם? ומהי דעת השו""ע בזה?  2]בשטח שבו נבנה הקיר?                          3] כשמקבל חצי מהאבנים, כיצד יחלקו את האבנים כאשר האבנים שהיו בצד של הבונה היו מאוד יקרות והאבנים שהיו בצד של המחזיק היו זולות?"	"1.נחלקו בו הראשונים והרמ""א מביא בזה 2 שיטות - את שיטת ריו""נ בדעה קמייתא שבסתמא לא זוכה באבנים, ורק כשהשתמש בקיר-שכנו להניח עליו תקרה שנראה שהקיר הזה כמו א' מחדרי-ביתו, זוכה באבנים,  ובדעה בתרא הביא הרמ""א את שיטת הרא""ש שזוכה באבנים, כיון שאין חזקה ללא טענת-קנין, כשקנה, קנה לגמרי- ומטעם שאין קנין למחצה.         ולביאור הט""ז בדברי השו""ע יוצא שהשו""ע חולק על 2 השיטות שמובא ברמ""א וס""ל שתמיד לא זוכה באבנים וזו היא שיטת הר""י ברצלוני המובאת בטור - שהרי השו""ע מדבר כשהחזיק בנעיצת-הקורות וע""ז אנו נותנים לו לנעוץ קורות נוספים אך אין לו חזקה באבנים כלל.                  2. לא. [בטור מובאת שיטת הרמב""ן שזוכה גם בשטח של הקיר]                                  3. יחלקו אותם שוה בשוה. [קצוה""ח]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנג/סעיף יח	"בשאלה 2 אמנם נחלקו הראשונים בזה, אך ברמ""א מובא להלכה רק שיטה אחת, מהי?"	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	החזיק בחצר-שכנו להניח בחצרו מרזב ובעל-החצר סתר לו את המרזב ושתק, באיזה מחלוקת-ראשונים דינו תלוי האם התבטלה חזקתו?	"לשיטת השו""ע שחל חזקה מיד ללא טענה, ה""נ התבטלה חזקתו מיד כששתק, אך לשיטת הרא""ש שתמיד צריך טענה, כתבו הנתיה""מ והגר""א שגם כאן יצטרכו שיטען בעל-החצר שחזקתו היתה בטעות [- וכמו שבסתימת-חלון כתב הרמ""א להלן [סימן קנ""ד סעיף י""ב] שלשיטת הרא""ש צריך טענה]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנג/סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1]עמד בצומת ומכונית רגילה עצרה לו עבור נסיעה ובסוף-הנסיעה הנהג דורש שכר כמו מחיר תשלום של אוטובוס, האם חייב לשלם לו? ומה הטעם?        2]עצר בצומת רכב רגיל לטרמפ ובסוף הנסיעה דרש הנהג שכר כמו תשלום של אוטובוס, האם חייב לשלם לו?       3] מה החילוק בין 2 המקרים?	"1.כן - מדין נהנה, ואם מקובל לשלם על כזו הנאה יותר מהעלות של מחיר נסיעה לאוטובוס והנהג רוצה בכך, יכול לדרוש יותר שכר.   2. לא.   3. הנתיה""מ מחלק  שהדבר תלוי מי פנה אל מי - שכשהנהג פנה אל הנוסע והתכוון לשכר, עליו לשלם לו דמי-הנאה, אך כשהנוסע פנה אל הנהג ואומדנא דמוכח שלא התכוון לשכר והנהג שתק, פטור. אך יש להדגיש שכל זה לדעת הנתיה""מ, אבל ישנם ראיות ל""כ ולעולם א""י להוציא ממנו כסף. [הגר""י קנר]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכנים/סימן קנג/סעיף ב		
